היהודי וביתו – רבש"ע! למה ביישתני? ואי איני אב לבנים ובעל אשה?

~ 219 ~ ממלכת השתיקה 92 בתוך : פרויקט בן-יהודה . הדגשות במקור . הסיפור מובא כאן בתמצות רב . הסיפור "בושת פנים" לשמחה אלתר גוטמן ( ש' בן-ציון ) , 92 מספר על אב שהלך להביא טרף לפעוטיו, שזה מספר ימים לא בא אוכל אל פיהם – משום עניוֹ הרב, משום אומללות ביתו . הן כתוב : לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה ( תהלים נט, יא ) . ונתבזה מאד . אעלה מהסיפור אך חלק מן המילים והפנים . אם נסתכל בהן ברגישות נוכל לראות את הנפש . ש' בן-ציון מספר בזונדל-בינוש . רוכל הוא ועבר במקום של חטא, מקום של בִּיזּוּי עמוק . הוא שואל בינו לבינו, תוך שהוא מפלח את עצמו את נפשו ודעתו לפרוסות דקות ומתבונן בהן, אפשר "נתגלגלו הדברים שלא מדעתו . . . " ; היתכן ש"מ ח ש ב ו ת שבאותו רגע לא נתנוּהוּ לחשוב מה הוא עושה ? " כמו "'בני-בית' שלך מה יאכלו ; או הרעיונות על יהודה'לי שהוא הולך ל'חדר' בצינה כזו, בלי שום בגד חם, ובנעלים שניטלו עקביהן ; או על לאה'קה - שאינה מתקבלת לפבריקא", וגם סל זה שקיפח בו את כל מעותיו ואינו פודה דבר . "אלו המחשבות מקעקעות ממש את המוח" עד כי לא יראה את הדרך . הולך הוא בין אנשים ומקיש בדלתות של מי...  אל הספר
כרמל