שורש ש־מ־מ

~ 207 ~ ממלכת השתיקה רגש ריקנות ושממון אנו מוצאים אצל מרדכי טננבוים-תמרוף . באחד ממכתביו כתב : "רָע [ . . . ] אין יוצא ואין בא . איני מצפה לאיש . ריקנות . דממה . והיום כה הדור נאה . ולחשוב אינני מסוגל . לא כלום . ריקנות . רע . לא להתעצב, לא לשמוח, לא לברך, לא לקלל לא כלום" ( [ 43 . 5 . 20 ] מכתב ח : 135 ) . הריקנות נקשרת לדממה הנהיית לשממה בחילוף אותיות דל"ת ושי"ן . ביוני 43 כתב : "ועתה שוב דממה, שיממון, קור . בררר ! איזה שיממון כאן ! הדלת נעולה", אין איש בא ומקיש ( מכתב יב : 141 ) . מרוקן . נִתַּק מכל . והנה שִׁמְמַת-שָׁמַיִם, דִּמְמַת-הריק של העת ההיא של שואה על העם היהודי . ביצחק קצנלסון מתערער העולם שידע, שהאמין, שייחל . "הַשִּׁיר עַל הָעָם הַיְּהוּדִי שֶׁנֶּהֱרַג" הוא שיר של אבל רב . של קריעה . הקשיבו מאד . ט . [ . . . ] . . . אִמְרוּ שָׁמַיִם, לָמָּה ? הַגִּידוּ, עַל שׁוּם מָה ? הוֹי, לָמָּה זֶה בִּמְלֹא תֵּבֵל רַבָּה כַּבּוּז הַזֶּה עָלֵינוּ יִשָּׁפֵךְ ? הָאֲדָמָה חֵרְשָׁה-אִלְּמָה, וְהִיא כִּשְׂתֻמַּת-עַיִן . . . אַךְ אַתֶּם, שְׁחָקִים, עֵינְכֶם לֹא עֲצוּמָה, הֵן רְאִיתֶם, הִבּ...  אל הספר