דום

~ 200 ~ ממלכת השתיקה משה מנדלסון כתב ב"מאמר על ההשגחה" 87 משפט האוחז עֶקְרון-חיים בעָצְמָה וָתוקף . אגישו במלואו : באי ן צער ות ל א ה אי ן אומץ רוח, בא ין ה שלך נפשך מ נג ד אי ן א ורך ר וח, בא ין ד ומי ת נ פש והת ח ולל אי ן כבו ד ג ב ורת הנפ ש . זו הנפש היודעת עֲנָוה . רוח המכירה את הדומיה הממתינה, היודעת את החִיכּוי שמתוך איפּוק . יש מֵעֵין הבטחה, יש מעין 'מתן' ב'המתנה' ותקווה . כך . ידע האדם גבורה בכיבוש תנועתו באותה המתנה עד דק, עד הפסק נשימה המתחוללת מייחלת למענֶה כלשהו . להלן אציג פסוקים בהם מופיעים השורשים ד-מ-מ, ד-מ-ה והטיותיהם, את שימושיהם וכן את הפירושים המתייחסים אליהם . נפגוש בפעלים דָּמִיתִי, נִדְמוּ, דֳּמִי ובאחרים . הנביא הושע העלה את הערך 'דמם' עבור זמן של שִכחה ; שִכחת עם את אלוהיו ושל אלהים את עמו . אֵין-אֱמֶת וְאֵין-חֶסֶד וְאֵין-דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ . . . וְכָשַׁלְתָּהַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם-נָבִיא עִמְּךָלָיְלָה וְדָמִיתִי אִמֶּךָ . נִדְמוּעַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי-אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּואמאסאך ( וְאֶמְאָסְךָ ) מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשׁ...  אל הספר
כרמל