שפה־נעדרת־מילים

~ 190 ~ ממלכת השתיקה אברהם לוין, המורה מיהודיה, ציין את הפואמות של חיים נחמן ביאליק "בעיר ההרגה" ו"על השחיטה" שנכתבו בעקבות מאורעות קישינב וכתב : אם קישיניוב בלבד ידעה להעיר בלב יהודי הדהודי-יסורים כאלה, מה מתרחש בלבותינו לאחר גְּדול האסונות שפקד אותנו בזמן מן הזמנים ? ואולי מפני שאין שיעור לאסון, אי-אפשר כלל לבטא במלים את כל רגשותינו . רק אילו ניתן לנו לעקור בכוח יסורינו החנוקים את הגדול בכל ההרים, את אֶוורסט, ולהטילו בזעם ובתנופה על ראשם של כל הגרמנים רוצחי-הילדים-והישישים – היתה זו התגובה היחידה המתאימה לזמננו . כשרון השימוש במלים אבד לנו . לבותינו מאובנים וריקים ( [ 42 . 5 . 25 ] : 51 - 52 ) . כי כן, "אין למסור במלים את אשר קרה לנו" אמרה אשה, מוֹכרת-בשׂר פשוטה, על גֵּרוש כלל-היהודים מהעיירה והם דוללו מכל ( [ 1942 . 6 . 12 ] : 82 ) . וביום השבת, כעשרה ימים לפני שנספה, כתב לוין בהתחלחלו מדברי העדות – מילות דוּמה – שהגיעו מטרבלינקה : "האם יִמְצְאו הד בשפת הספר פרפורי נפשנו הנוראים ? האם יימצא ביאליק חדש שיוכל לכתוב מגילת-איכה חדשה, ב'עיר-ההרגה' חדשה ? " ( לוין : [ 43 . 1 . 9 ] : 168 )...  אל הספר