~ 170 ~ ממלכת השתיקה הן האמת והן החכמה נסתרות . כתוב : הֵן-אֱמֶת חָפַצְתָּבַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי ( תהלים נא, ח ) : טֻחוֹת , פירש המלב"ם, הוא חומר, לשון טיח, טיט המכסה על ה'אמת' ; והחכמה "סתומה בעומק הנפש . לא בקל ידלה האדם מימי העמוקים" ( "תפלות דוד" : פה / א ) . נאמר : החכמה נודעת בְסָתֻם . אדגיש : אות ב' מנוקדת בשוא נע . קרי בְּ'סתום', בבחינת מקום שעצם מהותו הוא ה'סתום' . ולא בה"א הידיעה שכן אינו מסוים . ב איוב יימצֵא החיבור בין הָעלוּם לחכמה בצמד המילים תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה ( יא, ו ) ; החכמה נקשרת אל אי-הידיעה : וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא ( שם כח, יב ) וכן וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא ( שם, כ ) ; ב משלי כתוב : וְאֶת-צְנוּעִים חָכְמָה ( יא, ב ) ; ונשזרים אלה לאחד . במסכת "סוטה" נמצא : "א"ר יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשׂים עצמו כמי שאינו" ( כא / ב ) , ללמדך על מידת העֲנָוה . רש"י פֵּירש ואפשר אף סָתַם : "מאין תמצא : מן העשוי כאין" . אנו יודעים ש'אין' מתייחס לאלהים ; שמיוחס לאין-סוף ולְמה שאין המחשבה משגת, ללא ידוע . אפשר באלוהות ואפשר גם באדם המצניע והמעלי...
אל הספר