היופי הזה . היכל ראשון ~ 160 ~ 'חוש הראות', סבור המחבר, "יותר דק באדם מן חוש השמע כי אדם יכול לראות ברחוק הרבה מילין [ אך לא ] יכול לשמוע כל כך ברחוק כי חוש השמע אינו שולט כל כך למרחוק [ כ ] חוש הראות" ( סה / א ) . חידד ר' מנחם-מענדיל מווארקי את משמעות השמיעה . היקשו לו בַּסתירה כביכול העולה מן הכתובים : "השי"ת אמר למשה וְשָׁמְעוּלְקֹלֶךָ ( שמות ג, יח ) וכתיב וְלֹא שָׁמְעוּאֶל-מֹשֶׁה " ( שמות ו, ט ) ותירץ הרמ"מ : "כי שמיעה מלשון הבנה כמ"ש גּוֹי אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ ( דברים כח, מט ) מחמת שהי' קוצר המשיג ועומק המושג לפי דעתם לא הבינו" ( שיח שרפי קודש חלק ראשון, רעז : ל / ב ) . המשפט וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּוַיַּעַמְדוּמֵרָחֹק ( שמות כ, יד ) משמעו שביקש העם להסתפק בראיית ציור האותיות בלי שמיעת הקול, כי סגי לו "אף בלא שמיעה" . בא משה והרגיע את העם החרד על שמיעה וראייה באחד ואמר "כי מכל אחד בפני עצמו יצא תכלית מיוחד" . השמיעה "לבעבור נסות אתכם בא האלהים ונסות לשון הרמת דגל נס כי רצה י"י להוכיח אתכם ביתר שאת על כל העמים [ . . . ו ] שמיעת קול אלהים הוא לישראל הרמת דגל נס על כל אומה ו...
אל הספר