יָצָא קַו

היופי הזה . היכל ראשון ~ 153 ~ "הדבר יוצא מפי כבודו כדפוס לדבור" נכתב ב סודי רזיא , עדיין לא דיבּור, אלא מצע לו . "וברא והכניס בפעם אחת כל האמיריות [ . . . ] כאדם שקושר בארנקי ארוכה כל מטבע לבד, כן כל אמירה לבד, ויוצאה בשעה שהוא חפץ זהו יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹנִפְלָאוֹת ( איוב לז, ה ) , בקול אחד יהיו אמירות הרבה נפלאות כך [ - ] " ( "הלכות הדבור" : מב ) . 1 . מדיבור אחד של ה' לאמירות בעתן . "כי לא יוכלו היצורים לקבל את הקול ביחד [ רק ] כפורט את מעותיו, כי הבורא [ . . . ] בורא הדבור יחד כל העניות" והשומע לא יודע "שבפעם אחת נבראו הדבורים וכל אחד יוצא בעתו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה-טּוֹב " ( משלי טו, כג ) ( : מב ) . הפסוק פֵּתַח דְּבָרֶיךָיָאִיר ( תהלים קיט, קל ) משמעו שהדיבור מאיר מן האש שסביבו, והוא "מעוטף חֹשך" כדי "שלא יראו הקול ונכנס הדבור אל לב השומע" ( : מג ) אליו הועד הדיבּור ( כמוצג באיור ) . הוא מתאר את דרך הגעתו אליו : הקול נשלח בדפוס אל אוזן הנביא, היינו כקו החרוט באֲוויר ; "כמדַבּר בקנה או בקלף כפול" שהוא גלול ובעל שני פתחים "ומדבר מצד אחד, וצד האחר אצל אוזן חבירו, על כן אין הקול נש...  אל הספר
כרמל