היופי הזה . היכל ראשון ~ 147 ~ מה יש בהשלכת קולות ? יש במשליך בקשה לקשב של מי שנמצא שם, בַּמקום שהושלך אליו הקול . משמע הדבר גם לדעת, אף ברמז-דק, את שפתו, תהא אשר תהא, בין אם של קול מסוים או של שתיקתו או רק המיה או צליל מסוים בלבד, עִילי או תחתי או ביניים . יש צורך בהבנה ובידיעה כלשהן את המהות ששם ; הכרח להרגיש את מי ששם . האדם המשליך קולות – ממנו והלאה – מבטל את עצמו, את כל-כּולו, הוא מכוון אל אחיו הרחוק ממנו מאות ואלפי - - - ואין חשיבות באלו אמות-מדה מדובר . רִבּואות של - - - . הוא כולו מכוון לנקודה מסוימת במרחב . שפְּתוחה לקבלו . גם תפילת האדם גומאת מרחקי-אין-סוף . בה ישליך המתפלל את נפשו . בהשלכה כזו האדם מתנתק מכל אחיזה על הקרקע, הוא שָׁם במקום בו בא קולו ; הוא בהִדַּבְּקוּת . במקום בו תתחולל שמיעת הקול שם יתהווה איחוד, חלקים שנפרדו יימזגו ליחד, ניגודים יבואו זה אל זה, קרוב ורחוק, זכר ונקבה, תנועה והִדַּמְמוּת, קול ושתיקה ; עד יהא השלם . מילותיו של מזמור י"ט מדברות לא בַּשקט, אלא בהוויה המתהווה כל הזמן בנעימה אחת מתמשכת מאז-ולעד ; ובהתהוות זו בנשימה אחת שאיפה ונשיפה ושוב ותנועה וד...
אל הספר