היופי הזה . היכל ראשון ~ 116 ~ ר' אלעזר מגרמיזא העלה גם את מהלך הרוח כהלכתו ; כן ציין בפירושו את החשש לבהלתם של אדם וחוה ויש בזה להתמיה . וכך : "בַּלָּט [ = חרש ] , כנגד הילוך השמש על הארץ ביום שלא יבהל פתאום" ( סודי רזיא : מד ) . וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם ( בראשית א, ב ) . זו אותה הרוח המהלכת בגן, בַּלָּאט, בְּ-לָט – אינה נראית, אלא שתנועתה מובחנת על המים ובין עצים . והיא קול דממה דקה, היא של המיית-השקט . מאנדלקרן, ב קונקורדנציה לתנ"ך בערכים 'לָאַט' ו'לוּט', הביא מ ספר הדקדוק של ר' יהודה חיוג' : "שרשו לוּט, וא"כ קריאתו לָאט = לָט" ; "או שרשו אַט והלמ"ד שמושית [ . . . ] אמנם לדעת רבים גם זה ענינו כסוי, הצפנה והסתרה" . כך גם האות בי"ת היא אות שימוש : בַּלָּאט : "בכסוי, בהסתר ובחשאי, ו- בְּלָטֵיהֶם ע"י תעלומות סתרי הכשפים" ( מאנדלקרן ) ככתוב : וַיִּקְרָא גַּם-פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּגַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן ( שמות ז, יא ) ; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם ( שמות ח, ג ) . השורשים ל-א-ט, ל-ו-ט עניינם 'כסה' . מפרש...
אל הספר