היופי הזה . היכל ראשון ~ 74 ~ מאיר ישעיהו אבאוויץ, בפירושו "פני מאיר" למסכת "שבת" ב תלמוד ירושלמי באר : הטהרה מביאה לידי קדושה ; קדושה זו היא "קדושת הלב והמחשבה" . בעִתָּהּ תביא לידי עֲנָוה "שכל מי שיש בו רוח קדושה מכיר רוממותו יתברך ופחיתות ערך עצמו" ( ט / א ) . ב משלי נמצא : עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' ( כב, ד ) . בפירושי ה"מצודות" מציין ה'עקב' סוף – שהוא סוף הרגל : "עקב – סוף הענוה היא יראת ה', [ . . . ] כשיכיר בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום" ; הסוף הוא נקודת השפל היותר נמוכה שאחריה לא-כלום . כל זאת אל מול אינסופיות גודלו של ה' . ומה משמעות צמד המילים עֵקֶב עֲנָוָה : "א"ר יצחק בר אלעזר מה שעשׂתָחכמה עטרה לראשה עשתָעֲנָוה עקב לסולייתה" ( ירושלמי "שבת", פרק ראשון : ט / א ) . הוא מציג הקְבלה בין הפסוקים : רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' ( תהלים קיא, י ) וב משלי עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' ( כב, ד ) . מיראה זו תוכל למצוא דעת אלהים ולזכות במדרגת רוח הקודש . ר׳ לייב בן שרה שנהג לנסוע למגיד ר' דב בער ממעזריטש, הסביר את נסיעותיו אלו שלא היו בשביל "לשמוע תורה מפיו, כי אם בשביל לראות כיצד הוא קושר את ש...
אל הספר