היופי הזה . היכל ראשון ~ 60 ~ אפנה לברכת יעקב : במזמור מ"ה משתלבים ליחד אמת, עֲנָוה וצדק : צְלַח רְכַב עַל-דְּבַר-אֱמֶת וְעַנְוָה-צֶדֶק ( ה ) . בלעדיהם לא תצלח הדרך ; שתהא אבן-השתיה אמת ואת צדקך שִׁית בעֲנוה . ענין הרכיבה מובילנו אל החמור . חמור, זה יששכר, דכתיב יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם ( בראשית מט, יד ) . כביכול לא הוד לו ולא הדר, אך מ מדרש רבה אנו למדים : רבנן אמרי "חמור זה מלך המשיח שנאמר [ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא ] עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר " ( זכריה ט, ט ) ( בראשית רבה סדר "וישלח", פרשה עה : פד / ב ) . החמור הִנּו תנאי להגעתו . המשיח צַדִּיק וְנוֹשָׁע . ומבאר רש"י : ר"ל נושע "בה'" ; עָנִי "ענותן" ; וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר "מִדַּת עֲנָוה היא" . בהמשך ארחיב בנפרד על מדה זו שמאגדת רבות ממידות השקט . כאן יצוין שיששכר ענו הוא ומשול ככתוב ל'חמור גרם' . גָּרֶם . לשון עצם, עצם-הדבר, שורשו, פנימו . ב בראשית רבה מבוארת ברכת יעקב ; להלן בהתמקד במילים יִשָּשְׂכָר חֲמֹר גָּרֶם : "יששכר מביא בחמור [ . . . ] ד"א [ . . . ] חמור גָּרַם אותו וכי מנין היתה לאה יודעת שבא יעקב אלא נהק החמור ושמעה קולו ויָצָאת...
אל הספר