היופי הזה . היכל ראשון ~ 17 ~ ב פירוש על התורה הרחיב הרמב"ן על ראשית הבריאה, על נקודת התחלתה : כאשר ידובר בהוצאת היש מאין ננקוט 'לשון ברא' . מעשה, לעומת זה, התחלתו לא תהא מן האין . כלומר : שורש ב-ר-א בא לתאר הוצאה מן האין אל היש ; שורש ע-ש-ה בא לתאר הוצאת היש מן היש . את בריאתו הוציא "מן האפס הגמור המוחלט [ , ] יסוד דק מאוד אין בו ממש אבל הוא כח ממציא מוכן לקבל הצור' ולצאת מן הכח אל הפועל והוא החומר הראשון נקרא ליונים היולי [ ηλύ ] " . ואחר ההיולי, כתב, "לא ברא דבר אבל יצר ועש׳ ממנו כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותם" . ובכן, החומר ההיולי חסר-הצורה הִנּוֹ החומר היחיד שנברא, כל שאר הנמצאים באו אחריו מהיות החומר ההיולי טעון בארבעה היסודות . בריאה זו היא "כנקוד' קטנ' דקה ואין בה ממש", ממנה "נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ" . נקודה זו " [ בלבשה הצורה והיתה ] בהו [ , ] היא שהחכמים קורין אותה אבן שתיה שממנָ' נשתת העולם" ( על בראשית : ב / א ) . בהקדמה ל ספר יצירה נכתב על החומר ההיולי : 8 "ההיולי לא סר מהיות לבוש בכח ד' יסודות ולא היה זמן מן הזמנים שיעדרו כח היסודות ממנו" . על כן נאמר בו "...
אל הספר