היופי הזה . היכל ראשון ~ 8 ~ ב קונקורדנציה לתנ"ך בואר השקט ל : לעשות לא-כלום [ = nihil facere ] . היינו שלא יהא דיבור כלשהוא אף לא תהא תנועה משפיעה ועוד, הֶעְדֵּר כל תנועה שיש בה טלטול או סוג קל-שבקלים של מעין מריטה כמעט-בלתי-מובחנת את הנפש ; כל סוג של עוררות אף היותר דקה . כך חובר השקט אל המנוח : נָחָה שָׁקְטָה כָּל-הָאָרֶץ ( ישעיה יד, ז ) ואֶל הבטח : עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ ( שופטים יח, כז ) , בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם ( ישעיה ל, טו ) , הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח ( יחזקאל לח, יא ) . המשך הפסוק ב יחזקאל מורה על ההבחנה שערך המלבי"ם בין החוץ לפנים . הבטח שייך אל החוץ : כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַוּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם ( שם ) וביטחון זה הוא המעניק להם את השקט שבלבּם . ב ספר השרשים אשר לבן ג'נאח בערך 'השין והקוף והטת' וכן בזה של הרד"ק בואר השקט כענין "הנחה והרגעה" ( : 533 ; ש - ת : ,403 תתה - תתו בהתאמה ) . ההנחה היא מן התנועה, אף מטלטול ומהתחבטות, כמו בין מידות נפש שונות ובעת ברירה לקראת בחירה כמו גם בעת הצקה מבחוץ – מהי המדה הנכונה לבור ; עד הגעה אל הא...
אל הספר