פרק 4: משחקי הדמיון ומבחני הגבולות – מדוע ילדים חורגים מהאמת

40 | אסף ויסלר המעבר מבכי מניפולטיבי של תינוק לשקר מכוון של ילד בן ארבע הוא קפיצת דרך מנטלית אדירה . היא דורשת הבנה פורצת דרך, שלסובבים אותו יש תודעה נפרדת משלו ושהם בעלי ידע, מחשבות ורגשות שונים . ילד שמבין שאמא לא יכולה לדעת שהוא זה שאכל את העוגייה אם היא לא הייתה בחדר, הוא ילד שפיתח אינטליגנציה חברתית מורכבת . לכן החריגה הראשונה מהאמת אינה מעידה על פגם מוסרי, אלא על התפתחות בריאה של יצירתיות, דמיון ויכולת תכנון . כאן נשבר המיתוס לפיו ילדים טובים לא משקרים, או ששקר ראשון הוא סימן לאופי בעייתי . בגיל הרך, במקרים רבים שקר הינו סימן להתפתחות תקינה, והוא מהווה הזדמנות עבורנו, המבוגרים, להתחיל ללמד את הילד על האחריות הנלווית ליכולותיו החדשות . אצל ילדים, החריגה מהאמת אינה תמיד פשוטה או שקופה . היא יכולה לנבוע מדילמות מורכבות של נאמנות, פחד מאכזבה או התמודדות עם מציאות כואבת . דוגמה לכך היא סיפורה של עלמה בת השבע, שחוותה את גירושי הוריה בצורה קשה . אביה עזב את הבית והקשר ביניהם התרופף . כשחברותיה בבית הספר סיפרו על הבילוי המשותף שלהן עם אביהן בסוף השבוע, עלמה הרגישה צביטת כאב ובושה . יום א...  אל הספר