268 | תרפיסט בכיס כשמתמודדים עם אובדן, בריא להרגיש את הכאב . בכך שאתם מעבירים יום שלם בפיג'מה, מבטלים עם חברים, בוכים בשירותי המשרד, צורחים בטלפון לאמא שלכם, יש סוג של השלמה, הבנה שאיבדתם את האדם הזה . לדעתי זה סוג בריא של אֵבל . אולי הוא נמשך יותר זמן מכפי שהייתם רוצים ואולי הוא מכאיב מאוד, אבל בסופו של דבר הוא משתנה ולאחר זמן מה אתם מסוגלים לעבור הלאה . מייב עוברת סוג אֵבל שאני מתייחסת אליו כקשה יותר, כזה שהיא לא מתקדמת הלאה ממנו, שמשאיר אותה תקועה . אֵבל נורמלי משתנה עם הזמן, אבל בסוג אבל מורכב, אנחנו מתקשים להתגבר ; אנחנו נשארים תקועים בו וזה מונע מאיתנו לתפקד כראוי . באבל מסוג מורכב, האובדן אולי הפעיל טריגר של משהו שאי אפשר להכיל, אז הוא נתקע בלא-מודע . מייב נמצאת בכאב גדול ובכל זאת התקיעות שלה אומרת לי שישנם רגשות שהיא לא מעבדת . הימנעות מתהליך האבל מונעת מאיתנו להשלים איתו, וזה גורם לנו להישאר תקועים בעבר . אם אתם מתקשים להתגבר על אדם כלשהו, האובדן אולי הפך להיות פחות קשור אליו או אליה ויותר קשור למה שאיבדתם בתוך עצמכם . אנחנו מאבדים חלקים מעצמנו כאשר אנחנו מאבדים אנשים, בין שמד...
אל הספר