254 | תרפיסט בכיס צוחקת ואפילו לא מחייכת . משהו בה לחוץ כל כך עד שקשה לי להתחבר אליה . בכך שהיא לא מדברת על ג'ף, נדמה שהיא מסתירה משהו, משהו שהיא לא רוצה להתמודד איתו או לתמלל אותו . אני מנסה להתאזר בסבלנות ולאפשר לסיפור לצאת בזמן הנכון . במפגש הבא, היא מניחה את התיק שלה על הרצפה ופותחת את כפתורי המעיל שלה, על אף שהיא לא מסירה אותו . היא מזכירה את ג'ף בצורה קטנה ובטוחה, תלונה קטנה על כך שהוא עובד עד מאוחר ומשאיר לה לטפל בילדים לבד . שוב אני מציינת לעצמי את ההערה הזאת אבל מחליטה לא להבהיל אותה בכך שאשאל יותר מדי שאלות מוקדם מדי . היא מתלוצצת שזה כמו לגדל שלושה ילדים ולא שניים . ככל שהיא משתפת יותר, המרמור שלה מתחיל לפעפע דרך השפתיים שהיא מנסה להשאיר נעולות . במפגש הרביעי, התלונות שלה כבר זורמות בשטף מהיר וכבד . ג'ף עובד יותר מדי . כשהוא מגיע הביתה הוא עייף מכדי לתקשר איתה או לעזור לה . היא זאת שמסדרת את הבית, מכינה את האוכל של הילדים, מכניסה אותם למיטה, ותוך כדי זה היא מנסה להקדיש זמן גם לקריירה שלה . בינתיים ג'ף יושב על הספה, צופה בכדורגל או יוצא לפאב עם חברים . במפגש השישי, מייב מגיעה...
אל הספר