160 | תרפיסט בכיס ואז משהו משתנה . היא לא לגמרי בטוחה מה — רוב האנשים כנראה לא היו מבחינים בשינוי . אבל היא מסוגלת לחוש מיד שמשהו לא כשורה . לוקח לו קצת יותר זמן לענות, הוא פחות מציע להיפגש, נראה שדעתו מוסחת כשהם מבלים ביחד . הפרפור המוכר של החרדה מתחיל . זה בטח משהו שהיא עושה . היא מנסה בזהירות להיראות כאילו היא לא מתרגשת מכלום, אבל לחברים שלה ברור שהיא משתגעת . היא שולחת צילומי מסך של הודעות ביניהם ; מבלה שעות בניסוח תגובות מושלמות ; מוחקת את המספר שלו כדי לא לסמס לו בחזרה יותר מדי מהר ; חושבת יתר על המידה מה ללבוש, מה לומר, איך להיות . היא מסמסת עוד יותר, מציעה רעיונות לדייטים ומקווה להצליח לשמור על העניין שלו בה . אדי ממשיך להתרחק, אבל זאת התרחקות מעודנת . כל כך מעודנת עד שהחברים שלה אומרים לה שזה בראש שלה וזה רק נדמה לה . אבל מירה מזהה דחייה כשהיא ניצבת מולה . לו רק הייתה יכולה לקבל ממנו איזו ודאות, אולי הייתה מרגישה טוב יותר . בינתיים התגובות שלו מתקצרות והדייטים מתרחקים זה מזה . היא נהיית מטורפת, אובססיבית להחזרתו, די בטוחה שהוא יחזור להתעניין בה אם הוא רק יצליח להיזכר כמה טוב ה...
אל הספר