142 | תרפיסט בכיס הזיקוקים, את ההרגשה המסחררת הזאת שעוצרת את הזמן . זה משחק של כמות, מישהו אומר לו, אז הוא מגביר את הקצב וקובע חמישה דייטים בשבוע . ועדיין, אף אחת לא מדליקה אותו כמו שהוא רוצה . באחד הדייטים הלא-להיט, במועדון ג'אז מקומי, זמרת בחליפת קטיפה וחזייה כתומה זוהרת מתחת לז'קט עולה על הבמה . היא אומרת לקהל בקול צרוד ונמוך שקוראים לה יאז . היא מציצה לעברו באלגנטיות, בחיוך ביישני, ואז פותחת את פיה ושרה . ג'יי מהופנט . איך שהיא זזה כשהיא שרה, בביטחון ויחד עם זאת בפגיעות . העיניים שלו לא משות מפיה . הדייט שלו שואלת אותו איפה הוא עובד והוא מאלץ את עצמו לחזור לשיחה, גונב הצצה אחרונה ביאז לפני שהוא עונה . הוא לא יודע שום דבר על האישה הזאת חוץ מאשר העובדה שהוא זקוק לה . אחרי שהוא מלווה את הדייט שלו לתחנת האוטובוס, הוא רץ בחזרה למועדון הג'אז, מתפלל שהיא עדיין שם . הוא רואה את נרתיק הגיטרה שעון על הבר ומחייך מרוב אושר . ואז הוא משתעל, מחליק את חולצתו ומתיישב לידה… האהבה ביניהם היא כל מה שייחל לו : סוערת, סקסית, כובשת כול . הוא לא יכול לשבוע ממנה . אחותו מקניטה אותו כמה מהר היחסים מתקדמים,...
אל הספר