השלכות מוסדיות של הפרשה | 189 מקרוב את התפקוד המורכב של שב"כ, בייחוד במצב הרגיש שנותר אחר פרשת האוטובוס . לכן, הבחירה של ראש הממשלה פרס נפלה על אדם שהיה גם מבפנים וגם מבחוץ : כאמור, היה זה יוסף הרמלין . הרמלין, יליד 1922 , הצטרף לשב"כ בשנת 1949 , התקדם בשירות עד שמונה בשנת 1964 לראש השירות . הוא פרש מהשירות בשנת 1974 ועבר לשירות החוץ של ישראל . הוא כיהן כשגריר ישראל באיראן, ואחר כך בדרום אפריקה . לאחר מכן כיהן כמנהל המחלקה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה . ואז, לאחר שאברהם שלום התפטר מן השירות בתוקף החלטת בית המשפט העליון, הוא התבקש, כשהוא בן 64 , להתמנות כראש השירות ולהנהיג אותו בתקופת מעבר, עד שיתאושש מפרשת האוטובוס . על המינוי של הרמלין כראש שב"כ לאחר פרישת אברהם שלום כתב יוסי מלמן, עיתונאי ותיק ופרשן צבאי, כך : הזעזוע שעבר על השב"כ היה חסר תקדים . כדי לאחות את הקרעים ולרפא את הארגון הוזעק הרמלין, שפרש לגמלאות כעשור וחצי קודם לכן . זה היה לעג לרש, שהרי בתקופתו של הרמלין ועל פי הוראתו התפתחה תרבות השקר, שאפשרה לחוקרים להעיד בבתי משפט כי אינם מענים עצורים פלסטינים . בשב"כ לא ה...
אל הספר