152 | פרשת האוטובוס בקו 300 וכך מתאר רפי מלכא, באוטוביוגרפיה שלו, את ההליך שהוביל להגשת העתירה על ידי עו"ד חשין לבית המשפט : בתחילת אפריל [ 1986 ] נסעתי לפגישה ראשונה עם מישה במשרדו הקטן והצנוע בליבה של שכונת מגורים שלווה בירושלים [ . . . ] שטחתי בפניו את סיבת ביקורי אצלו . סיפרתי כי אני משמש כראש אגף בשירות הביטחון . בעטיה של פרשה ביטחונית קשה הודחתי מתפקידי שלא כדין . על פי נהלי השירות, ביקשתי אישור לפנות לעורך דין פרטי . את האישור קיבלתי, אך נאסר עליי לדון בנושאים מסווגים שהם ליבה וגופה של הפרשה האומללה . מישה, בדרכו, הרעים בקולו העשיר והמלא : "שטויות, אני מיישב את העניין בשיחת טלפון אחת עם שת בשירות" . שת היה היועמ המשפטי של השירות ושותף לכל מהלכי הפרשה . חייכתי ביני לביני . הנה גם ד"ר חשין יאבד את תמימותו אל מול כל ההתרחשויות . "שת ? שלום לך, מדבר מישה חשין" . נפתחה השיחה . לאחר חילופי ברכות מנומסים, עבר מישה לפסים ענייניים . "תגיד, אתה מכיר אחד רפי מלכא ? הוא באמת ראש אגף אצלכם ? שמע, הוא טוען כי אינו יכול להציג בפניי את הבעיה שלו מפאת סודיותה" . מישהו האזין לדובר בצד השני של השי...
אל הספר