86 | פרשת האוטובוס בקו 300 משה ניסים היו טובים מאוד, וכך גם בדרך כלל יחסי העבודה שלי עם ראש הממשלה והשרים . מבחינה זאת נראָה שיכולתי להמשיך במילוי תפקידי . אף על פי כן החלטתי שלא עליי המלאכה לגמור . לכן, כאשר התקרב המועד שקבעתי לעצמי, בתום שבע שנים, הודעתי לשר המשפטים שאני מתכוון לפרוש מתפקידי ביולי 1985 . לאחר מכן הודעתי על כך גם לראש הממשלה . עם זאת, הוספתי, אני מוכן להישאר במשרתי עוד זמן, ככל שיידרש, עד שהממשלה תמנה יועץ משפטי שיבוא במקומי . שר המשפטים הביע את צערו על החלטתי, אך אמר שהוא מקבל אותה, וביקש ממני להמשיך בתפקידי עוד חודשיים לערך, עד שימונה יועץ משפטי חדש . הסכמתי . הַחלטתי לפרוש מתפקידי נשארה בינתיים כמוסה ביני ובין שר המשפטים, ראש הממשלה וקבוצה קטנה מאוד של מקורבים . אומנם, על פני הדברים, אין סיבה לשמור הודעה כזאת בסוד . אך פרסום ההודעה ברבים היה עלול לפגוע בתפקוד שלי ( "ברווז צולע" ) . ציפיתי שההחלטה בדבר היועץ המשפטי שיבוא במקומי תתקבל תוך שבועות ספורים . לא הייתה סיבה לדחות את ההחלטה עוד ועוד . אך שבועות חלפו, ואחר כך חודשים, וההחלטה לא התקבלה . ואז החלטתי להטריד את ...
אל הספר