פרק ו: הוויכוח על המהפכה החוקתית

מלחמות הבג״ץ | 94 נתלו בביטוי ותקפו אותו . פרופ' דניאל פרידמן, למשל, קבע בספרו הארנק והחרב כי : לא קיים שום מסמך הקובע כי יש לישראל חוקה . אין אף מסמך רשמי אחד של הכנסת או של אסיפה מכוננת ( שתפקידה לנסח חוקה ) הנושא כותרת חוקה . ובהיעדר מסמך כזה, ממילא לא 1 קיימת חוקה שנאמר בה כי היא עליונה על חוקים רגילים . המונח "המהפכה החוקתית" משך כל כך הרבה אש, עד שברק עצמו הודה שמבחינה טקטית זאת היתה טעות להשתמש בו . עם זאת, ברור שהוא מעיד על שינוי גדול בתפיסת התפקיד של בית המשפט . מהו השינוי ומהי המחלוקת סביבו ? התזה של ברק עמדתו של אהרן ברק מבוססת על תזת "שני הכובעים" של הכנסת . לפיה, הכנסת פועלת הן כרשות המחוקקת של ישראל והן כרשות המכוננת, שתפקידה לנסח את חוקת המדינה . הבחירות הראשונות בישראל, בינואר 1949 , היו בחירות ל"אספה מכוננת" שתפקידה היה לקבוע חוקה למדינה . עד מהרה התברר כי ניסוח חוקה הוא משימה שמעל לכוחותיו של גוף זה . האספה המכוננת הפכה את עצמה לכנסת הראשונה, ולמעשה מאותו רגע פעלו הכנסות בישראל תחת שני כובעים — רשות מחוקקת ורשות מכוננת חוקה . סמכות הכנסת לכינון חוקה נובעת מכוח "פשרת ה...  אל הספר