המחוקק 141 התוכניות של הפקידים נראו מבריקות . הם הגו מיסי יבוא והיטלים למיניהם, תוך שימוש בסמכויות שניתנו להם על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים . הכוונה הייתה לפקח על כלל העסקים במשק, לשלוט במשק ולכוון את הפעילות העסקית . כשהמדינה מפקחת על עסקים, נולדת אף בירוקרטיה ממארת והתלות בפקידות גוברת . זהו גם פתח מסוכן לשחיתות שלטונית . אך, כאמור, תחרות זו של הממשלה במגזר העסקי באמצעות חברות ממשלתיות רוסנה עם השנים . ממשלות ישראל אימצו, מאז המהפך הפוליטי של שנת 1977 , מדיניות של הפרטת החברות הממשלתיות ומכירתן לבעלות פרטית, אפילו בתחומי תשתית . מדיניות זו צברה תנופה עם השנים והובילה למכירת בתי הזיקוק בחיפה ואשדוד, המספקים תזקיקי דלקים ; מכירת חברת התעופה הלאומית אל על ; ולאחרונה אפילו דואר ישראל, שגבה מהציבור מיליונים רבים בגין אי יעילותו, וסיפק שירותים כושלים . בשנים 1970 – 1985 , הממשלה הייתה מעורבת מאוד בניהול המשק . היא שלחה זרועותיה אל מקומות בהם לא הייתה צריכה להיות . תוכניות כלכליות לשיפור המצב הכלכלי וצמיחת המשק כשלו זו אחר זו מפני שלא היו מוגדרות ואפקטיביות מספיק עד לתוכנית הכלכלית של...
אל הספר