239 ק ב ל ה | A C C E P T A N C E חלוף . לכן גם במרחב הרגשי היא אוחזת בנשק השיפוטיות . למדנו לחשוב על רגשות כעל הפרעה למהלך החיים התקין . למדנו לקדש את ההיגיון ולשפוט את הרגש כחולשה . התודעה הריאקטיבית הודפת את כל מה שעלול להזכיר לנו שאנחנו פגיעים, את כל מה שעלול להפגיש אותנו עם אותה חוויה רגשית מאיימת . בשל כך התפתחה אצלנו ההתניה להתעלם מהרגשות, להתכחש להם, להדוף ולצמצם אותם . תארו לכם שהתודעה הריאקטיבית תנצח במלחמה שהיא מנהלת עם החיים . מי תהיו ואיך ייראו חייכם, אם תהפכו קהי רגש, אם תיוותרו נטולי תחושה, הרגשה או חוויה ? אולי תישארו בחיים במובן הפיזי, אבל תהיו אנשים מתים מבפנים . רגש הוא מערכת אחודה, המכילה את כל מנעד הרגשות . איננו יכולים להרגיש רק חלק מהם . אם אנחנו רוצים להרגיש משהו, עלינו להסכים לחוות את כל המנעד . אולי נרצה לחוות רק שמחה, עונג, תשוקה, משמעות, רוגע ואהבה, אבל אי אפשר . נוכל לחוות אותם רק אם נסכים לחוות גם עצב, כאב, ריקנות, חוסר אונים, כעס ופחד . ההסכמה לחוות היא בחירה מהותית ועקרונית לחיות את החיים במלואם . להסכים לחוות ברוב רובם של המקרים, המציאות הקורית ברגע הזה...
אל הספר