126 שנרגיש טוב . הסיפור שחוזר על עצמו שוב ושוב הוא שאם רק . . . ולִכְשֶ . . . אז נהיה מאושרים . כשנתחתן, כשנסיים את התואר, כשנקבל קידום, כשנקנה בית, כשנסגור את המשכנתה, כשהילדים יגדלו, כשנרזה, כשנצא לפנסיה, כש . . . אז נהיה רגועים ומסופקים, אז יגיע האושר המיוחל . בשלב הזה אני תמיד שואלת אנשים אם הקדישו מחשבה לשאלה מהו אושר בעיניהם . רובם מודים שהיו עסוקים בהשגת התוצאה המיוחלת מתוך מחשבה שאז יהיו מאושרים, ולא התפנו להרהר במשמעות האושר מבחינתם . נדמה שאושר הוא משאת נפש שכולנו במרדף אחריה . העניין הוא שכל עוד האושר שלנו מותנה, אנחנו תקועים במרוץ אינסופי . אולי כשאנחנו מגיעים ליעד שהצבנו לעצמנו, אנחנו חשים סיפוק ואושר רגעי, אבל אז, כעבור יום או יומיים, חודש או חודשיים, התחושה מתפוגגת, והאושר החמקמק מדלג אל היעד הבא ומתגרה בנו מרחוק . הסיפור התודעתי, המגדיר אילו תוצאות מבטיחות אושר לכאורה, משתנה מאדם לאדם ; הציפייה לאושר מונחת אצל כל אחד מאיתנו במקום אחר, אבל תפיסת האושר הרווחת היא תפיסה ריאקטיבית הרואה בו דבר מה המגיע מבחוץ פנימה . כחלק מהתניית הערך ( אני ראוי לאהבה ולאושר ובעל ערך, רק אם ...
אל הספר