97 א ח ר י ו ת | R E S P O N SI BI L T Y בסדנאות, כדי להמחיש את הרעיון, היא מטפורת הסלט . דמיינו שני לקוחות שונים שמזמינים במסעדה כלשהי אותו סלט בדיוק . אחד מהם חושב שזה הסלט הכי טוב שאכל אי פעם בחייו, ואילו האחר מבקש להחזיר אותו, כי "הטעם שלו זוועה" . מה זה אומר על הסלט ? כעת דמיינו שהסלט נעלב עד עמקי נשמתו, כשהוא מוחזר למטבח . ברור שאין בזה שום היגיון . זה שמישהו לא אוהב אותו אינו מעיד עליו דבר ; הוא אותו הסלט . אבל כשאנחנו הסלט, ומישהו אומר לנו שאנחנו לא לטעמו, למשל בזוגיות או בקריירה, אנחנו נפגעים עד עמקי הנשמה . אנחנו רגילים להגדיר את עצמנו ולחוות את ערכנו דרך מיקוד חיצוני ; החיים שלי — התוצאות, ההישגים, הביצועים, המיקום, המעמד, התואר — קובעים את ערכם של החיים שאני . התודעה הריאקטיבית מודדת ערך דרך יחסי הכוחות, ולכן עסוקה בהשוואות בלתי פוסקות מי יותר ומי פחות ; היא מתייחסת ל"ראוי לאהבה ולאושר" ול"בעל ערך" כמו אל ציון או תואר שעלינו להוכיח שאנחנו זכאים לקבל אותם . נתיב החיים, המישור השני של האחריות, מתייחס לבחירות ולהחלטות הסוללות את נתיב חיינו וחושף את הקשר ביניהן לבין חוויית הערך...
אל הספר