דמוקרטיה בנסיגה : פופוליזם, קיטוב, והפיכה המשטרית 97 מלווה לרוב במנגנוני איזון, בלימה ועיכוב, המגביל את כוחם של המחוקקים הנבחרים . 2 . משטר נשיאותי שבו הנשיא העומד בראש הרשות המבצעת נבחר באופן עצמאי ונפרד מהבחירות לרשות המחוקקת, והיכול לרוב להגביל את סמכות החקיקה של הפרלמנט . 3 . משטר פדראלי, כלומר מבנה המתאפיין בהפרדת רשויות אנכית : חלוקת כוח בין הממשל המרכזי לבין המדינות הנמצאות "תחתיו" . 4 . שיטת בחירות אזורית, המהווה מגבלה נוספת על הכוח הפרלמנטרי, לאור הצורך של הנציגים הפוליטיים להתחשב לא רק ברצונות של מנהיגי מפלגתם אלא גם בנעשה באזורי הבחירה שלהם והלגיטימציה שיש להם להביע עמדה שונה מהעמדה המפלגתית המרכזית . 5 . כפיפות לגופים בין-לאומיים . סמכות קבלת ההחלטות של מדינות דמוקרטיות רבות מוגבלת על ידי ארגונים בין-לאומיים אזוריים, שלהם סמכות לקבוע כללים גם בניגוד לעמדת המדינות החברות ( כמו למשל האיחוד האירופי, שבו דין האיחוד נכנס באופן אוטומטי למערכת המשפט המדינתית ) . דוגמה נוספת היא כפיפות לבתי משפט על-לאומיים כגון בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג שבו חברות כל 46 המדינות החברות ...
אל הספר