דמוקרטיה בנסיגה : פופוליזם, קיטוב, והפיכה המשטרית 45 איננו סולל דרך לדיקטטורה מלאה ללא תחרות פוליטית . לא בכדִי המנהיגים הפופוליסטים מתעקשים לתאר את מדינתם כדמוקרטיה לא-ליברלית, כמו בנאום המפורסם שנשא ויקטור אורבן לאחר בחירתו לראשות הממשלה בהונגריה : לצד דחיית הליברליזם, חשוב היה לו להדגיש שהונגריה עודנה דמוקרטית . יתר על כן, פופוליסטים רבים מציגים את עצמם ככאלו המבקשים לשפר את איכות הדמוקרטיה : להחזיר את הכוח לעם ואז לאפשר לעם להוציא לפועל את רצונו כך שיוכל לגבור על ההתנגדות של אליטות לא נבחרות . במציאות חברתית שבה קבוצות קטנות נהנות מזכויות יתר במערכת הפוליטית, הפופוליזם מקפל בחובו הזדמנות לאגד קבוצות מגוונות בקהילה הפוליטית ולהציב אותן יחד בדרישה להחזיר את הכוח לעם . נוסף על כך, הפופוליזם עשוי לתרום לדמוקרטיה כאשר הוא זוכה לתמיכה בקרב אוכלוסיות שאיבדו אמון במערכת הפוליטית . מפלגות פופוליסטיות מצליחות היכן שהמפלגות המסורתיות כשלו ומושכות מצביעים שחשים מנוכרים למערכת הפוליטית . הפילוסופים הפוליטיים ג׳יין מנסברידג׳ וסטיבן מצ׳דו אף טוענים שברגעים בהם האליטות מתנתקות מהציבור הרחב ורצונות...
אל הספר