נעם גדרון ויניב רוזנאי 38 במערכת הפוליטית . הפופוליזם, על פי ההגדרה שהצענו, הוא תפיסת עולם רזה : הבנת הפוליטיקה כמאבק בין העם האמיתי לאליטות הזדוניות עדיין לא מציגה מפת דרכים לעיצוב מדיניות . כלומר, הפופוליזם כשלעצמו לא מציע תשובות חד-משמעיות לשאלות כמו האם המדינה צריכה להתערב בפעילות הכלכלית יותר או דווקא להפחית את מאמצי החלוקה מחדש, או אם יש לאפשר נישואים חד- מיניים או שמא לשמור על מבנה התא המשפחתי המסורתי . יתר על כן, הפופוליזם לא מסביר מי נחשב חלק מן העם ומי משתייך לאותן אליטות זדוניות . הפופוליזם הוא מעין זיקית אידיאולוגית : הוא נצמד לאידיאולוגיות מפותחות ומנומקות המאפשרות לו להיטען בתוכן . וכך הוא מופיע בשמאל, בימין, ואפילו במרכז — וכל גרסה פופוליסטית מגדירה באופן שונה הן את ״העם״ והן את ״האליטות״ . פופוליסטים מימין מגדירים לרוב את העם במושגים אתניים, לאומיים או דתיים, ולמולו אליטה קוסמופוליטית השואפת להחליש את הזהות המקומית . ואכן, מפלגות הימין הפופוליסטי משלבות פופוליזם עם לאומנות . לאומנות היא התפיסה שרק בני הלאום יכולים להיות חלק אמיתי מהקהילה הפוליטית, וכל גורם זר ( כמו מהגר...
אל הספר