שירת הארכיב של גבריאל פרייל 242׀ בעקבות שרוני וכמו שאראה להלן, קשה שלא לעמוד על מקומה ׀ המרכזי והסלעי-בראשיתי של ירושלים לאחר קריאה בקובץ, וחשוב יותר — הקריאה "בשירים הירושלמיים" שבקובץ יכולה ללמד כיצד תופס פרייל את "הכתיבה בירושלים", מרחב הארכה והאתר הקדום והקדוש ליהודים, שבתור משורר דיאספורי הוא יודע שלעולם ישהה ויכתוב בו במעמד של אורח בלבד . שנית, הן השיר "תקליט" הן השיר "מוקלטים", שבהם דנתי לעיל, לקוחים מתוך הקובץ "אדיב לעצמי" . כלומר בצד "השירים הירושלמיים", העיסוק במנגנון ההקלטה ובעצמי המוקלט תופס גם הוא מקום מרכזי בקובץ, ונראה שאין כאן צירוף מקרים בלבד . ראוי להתחיל אפוא בשיר שנתן לקובץ את שמו : "אדיב לעצמי" הָיִיתִי סִירָה עוֹגֶנֶת בִּכְפַר דַּיָּגִים מַוְרִיד בְּמֵין — לׁא אֵיזֶה שְׁבָב צָף מַחֲוִיר עַל גַּל בִּבְּרוֹנְקְס מַשְׁחִיר אֲנִי נָעוּץ בְּבֵית-קָפֶה רָדוּד לוֹגֵם "קוֹלָה" בְּקַשׁ . אֵינִי שָׂם לֵב לִטְלַאי זֶה אוֹ אַחֵר אֲנַסֶּה לִהְיוֹת אָדִיב עִם עַצְמִי אֶת תּׁאַר הָאֲצֻלָּה שֶׁלִּי זָנַחְתִּי בִּירוּשָׁלַיִם עָנָן חָשׁוּד בָּעֵינַיִם בִּנְיוּ-יוֹרְק אֲנִי מְעִיל ...
אל הספר