ג. הזהות המוקלטת והדיאספורה

פרק שלישי : "ה"ורי : הקלטה" 322׀ מביאים לידי חזרתו של הדובר אל העבר . לכן, בזמן ההווה חוזרים ׀ רשמי התפוחים בלבד, "גּוֹנֵי תַּפּוּחִים" או "רֵיחַ תַּפּוּחִים אֲפִילִים" . מן הבחינה הזאת, הטור "יוֹשֵׁב וּמְקַלֵּף תַּפּוּחַבְּרֶגֶשׁ", החותם את השיר "מוקלטים", כרוך בפרדוקס טמפורלי ומרחבי, שכן אף שהדובר הפריילי בשיר נמצא "בִּירוּשָׁלַיִם בְּמוֹצָאֵי חַג הַסֻּכּוֹת", הוא מדגיש שהוא "יוֹשֵׁב וּמְקַלֵּף תַּפּוּחַ [ ליטאי ] בְּרֶגֶשׁ" . בסוגריים מרובעים הוספתי למסמן "תַּפּוּחַ" את שם התואר "ליטאי" מפני שהקילוף הפיזי ו"בְּרֶגֶשׁ" של התפוח עצמו יכול להיעשות, כאמור, אך ורק במרחב הליטאי ובתקופת ילדותו של פרייל ; ואילו זמן ההווה הדקדוקי של הטור וממשיותו הפיזית של התפוח מעידים שהקילוף נעשה בירושלים, עכשיו, בזמן שפרייל מבוגר ומזקין . נראה אפוא שהדובר הפריילי משמר את המתח בין שני המרחבים : ירושלים וליטא, ובין שני פרקי הזמן : ליטא של ילדותו וירושלים של ההווה ( למרחבים וזמנים אלה יש להוסיף גם את זמנה ומרחבה של אמריקה, ניו-יורק . עוד ארחיב על כך ) . ובכן, האם אין מצב זה של "היות- מוקלט" מגלם את הפרדוקס המ...  אל הספר
מוסד ביאליק