שירת הארכיב של גבריאל פרייל 212׀ השיר "מוקלטים" קוּבץ גם הוא בקובץ השירים "אדיב לעצמי", ׀ וכמו השיר "תקליט", שנידון לעיל, גם במרכזו עומד "הליך ההקלטה" הפריילי . השיר "מוקלטים" עוסק בעצם במפורש, גם אם בקריאה ראשונה נדמה שבעקיפין בלבד, בזהותו המוקלטת של פרייל כמו שהיא מגולמת בגוף שירתו . במהלך השיר הדיון בתמה של ההקלטה הוא ליטרלי, היינו ה"מוקלטים" הם מוצרט וברטוק בהתאמה, ולמוזיקה שלהם הוא מאזין, ועוד ארחיב על כך, ואילו בדו-טור החותם את השיר הדובר הפריילי עובר מן המוזיקה המוקלטת שלהם אל העצמי המוקלט ; מתפיסה ליטרלית של ההקלטה אל תפיסה מטפורית ופיגורטיבית שלה : "אֲנִי, אוֹמְרִים לִי, מֻקְלָט גַּם אֲנִי" . כעולה מטור זה, העצמי של הדובר הפריילי אינו מובן במונחים של מקור או גרעין זהותיים ; קולו של העצמי אינו נתפס כקול ספונטני, כמוזיקה חיה . העצמי הפריילי אינו זהה לעצמו, אינו מזהה מהות פנימית שמגדירה ומכוננת אותו, גרעין אקזיסטנציאליסטי שהוא יכול להתחקות עליו כדי לזקק זהות אחידה ומלאה . אדרבה, העצמי מובן כהקלטה . אומנם הקול החי והמקורי קיים מבחינה אונטולוגית, שכן ההקלטה, שלא כסימולַקרה או הסימו...
אל הספר