מבנה ה"התאחרות" וחתימות הארכֶה בזמן ה"עתה"

פרק שני : "משוררים בשעריי" 761׀ את ההכרח של היותו בן תקופתו, בן העת המודרנית, תושב בעולם ׀ נעדר קסם שירד בו ערכו של הניסיון . לדברי מינץ, "התאחרות עיקשת" זו היא שיוצרת את סגנונה הייחודי של שירת פרייל, את המיזוג ) amalgam ( המורכב של רומנטיקה ומודרניזם, שעליו מדברת גם יעל פלדמן ; ומינץ מדגיש שקשה להכריע כיצד לתפוס תנועה זו : היתוך ? סינתזה ? דיאלקטיקה ? קשה לעמוד על המונח 77 אבל מלבד אותה תנועה פואטית בין הביקורתי המדויק, הוא כותב . הרומנטיקה למודרניזם, בעיניי יש לראות ב"התאחרות" הפריילית, בהגעתו תמיד מאוחר מדי, יסוד טמפורלי מבני שמייצר את הקרע העיקרי בתפיסת תפקיד הזיכרון ו ( אי- ) יכולתו לייצר ניסיון ביוגרפי מפויס . מבנה טמפורלי זה של התאחרות ראוי להבינו לפי המונח Nachtraeglichkeit , "בדיעבד" בתרגומו העברי, שעליו חוזר פרויד הרבה בכתביו, מונח שלאקאן פתח והקנה לו את חשיבותו בעולם המושגים של הפסיכואנליזה . בקצרה, מושג זה נוגע ביסוד הלא ליניארי של תולדות הנפש, ולפיו הסובייקט "מעבד מחדש, בדיעבד, את מאורעות העבר", עיבוד "שמקנה להם מובן" . לפלאנש ופונטאלס אף מדגישים שמושג זה "עשוי להזכיר גם ת...  אל הספר
מוסד ביאליק