שירת הארכיב של גבריאל פרייל 041׀ יציאתו של הקובץ "מפת ערב" דן בו באופן ממוקד ברשימתו "בסימן ׀ השעה המפויסת" וגרס ששירתו אינה מזכירה את הזרמים העיקריים של השירה האמריקנית, והיא אף מנוגדת להם במובנים רבים — הכול כאמור כדי לאמץ אותו אל המסורת וההיסטוריוגרפיה הקנוניות של 34 השירה העברית . לדברי מירון, כתיבתו של זך על פרייל לא הייתה מקרית ולא נעשתה בחלל ריק . בצד רשימותיו על פרייל כתב זך באותן שנים גם רשימה על שירתו של דוד פוגל, ובד בבד גם פרסם את מאמר הביקורת הידוע שלו על נוסחה של שירת נתן אלתרמן, "הרהורים 35 מאמר שהיה עם השנים לתו המהפכני המסמן על שירת אלתרמן", את ניסיונו של זך "לערער על ההגמוניה התרבותית-פואטית של אלתרמן, מזה, ולהציג כנגדו 'דחויים' או 'שכוחים', אשר להם ולא 36 מן המחקר עולה אפוא לאלתרמן יאותה, כביכול, המלוכה" . שאת עיקר מאמצו של זך לאמץ את שירת פרייל יש לתלות — בלי להמעיט במידת ההערכה הכנה שרחש לטיב שירתו — בחשיבה פואטית מהפכנית מודעת שמבקשת לתפוס את כס המלכות הפואטי 37 אבל אין בכך כדי להפחית מחשיבות בשיח של השירה הישראלית . האימוץ הזה, שבדיעבד הקנה לפרייל — לעומת "המוהיק...
אל הספר