שירת הארכיב של גבריאל פרייל 421׀ ההמשכיות, ממד שכיח, כאמור, בשיח ההיסטוריוגרפי של הספרות ; ׀ שכן ייצור המבשרים כרוך בהכרח גם בממד שקוטע את הרצף, מהלך רטרוספקטיבי שמכונן מחדש ולאו דווקא מגלם את מקומו של המשורר כחוליה בשרשרת . אבל מלבד תובנות חשובות אלה, שבהן דנתי גם בפרק הראשון, אני מבקש להתעכב על עוד עניין שעולה מתוך מסתו של בורחס : התמורה שחלה במסה מתפיסת החד-פעמיות של היצירה אל ביטוייה הרבים, וכן המעבר הדקדוקי מלשון יחיד ללשון רבים . כמו שאראה בהמשך הדברים, עניין זה יכול ללמד על עוד רובד משמעות בדבר מגמתו של פרייל לאמץ את מבשריו, או במילותיו של בורחס : "לייצר את מבשריו" . עוד בתחילת מסתו מעיר בורחס ואומר שאומנם סבר שכתיבתו של קפקא היא תופעה חד-פעמית וייחודית, אבל הופתע לזהות את "קולו, או את מנהגיו, בטקסטים רבים של ספרויות שונות וזמנים 3 החד-פעמיות של התופעה הטקסטואלית או ה"קול" שונים" . הספרותי הנקראים "קפקא" התבררו לבורחס בתצורתם המרובה . ולא עוד אלא שהתברר לו שהריבוי הוא רב-תרבותי וחוצה זמנים ומרחבים . מבשריו של קפקא, כך נוכח, שונים מאוד זה מזה . ואומנם בורחס ניגש בהמשך דבריו לסמן ...
אל הספר