שירת הארכיב של גבריאל פרייל 85׀ או — באופן ממוקד יותר, ובעקבות התאוריה של הרולד בלום על ׀ 15 — לשושלת היוחסין הפטריארכלית של מאבקי "חרדת ההשפעה" כוח אדיפליים אינדיווידואליים ודוריים בין משוררים חזקים ובין מבשריהם . ה"גרף" הקנוני של השירה העברית המודרניסטית, למשל, עוצב על פי מודל לוחמני זה של זיקות בין-דוריות . על פי גרף זה ביקש אברהם שלונסקי לנשל את הנוסח של מבשרו ו"אביו" הספרותי חיים נחמן ביאליק ; נתן זך ביקש למרוד בנוסחו של מבשרו נתן אלתרמן ; ומאיר ויזלטיר, בתורו, חתר לשלול את מהלכו הפואטי של דור המדינה, ותקף את ראש דובריו, נתן זך — והכול על מנת לתפוס את מקומו . המונח "מפה" מתייחס לגבולות הטריטוריאליים והלאומיים המגדירים את המרחב הפואטי המז'ורי, את המשוררים המייצגים באופן המובהק והטוב ביותר כביכול את רוח התקופה או את רוח הדור . בתחומי המפה של השירה העברית, כמו שהוגדרו במחקר, נכללו למשל זרמים וקולות ספרותיים של משוררי דור ה"מודרנה" בארץ ישראל כשלונסקי, אורי צבי גרינברג ויצחק למדן . עם זה, קולות וזרמים אחרים, קולות נשיים או "גלותיים", הורחקו מן הגבולות והתחומים של המפה הקנונית, ולכן הם...
אל הספר