פתיחה

שירת הארכיב של גבריאל פרייל 84׀ 4׀ זו, כך כותב אלן מינץ בספרו Sanctuary in the Wilderness , נבחנה השירה העברית באמריקה, השירה ההיבראיסטית כמקובל לכנותה, מנקודת המבט של המרכז הארץ-ישראלי, של ה"יישוב" . מבעד לפריזמה זו הוצגה השירה העברית באמריקה בזלזול כצאצא פרובינציאלי של שירת התחייה נוסח ביאליק וטשרניחובסקי, כלומר שירה שהכוחות השמרניים, על המובנים השליליים שהמונח טומן בחובו ומתוך התעלמות גמורה ממובניו החיוביים, הם שעיצבו אותה ; שירה שחוטאת לכוחות ההיסטוריים המודרניסטיים של מהפכה, של היבדלות וחתירה להתחלה חדשה . טענה זו, כך הראה מינץ, כרכה את המרכיב הלשוני, הפואטי והאידאולוגי יחדיו : הקיפאון הלשוני של שפה לא מדוברת, שימור הניב העברי הקלסי והשימוש בתמות רומנטיות ונוסטלגיות — כל אלה הובנו כביטויים לשוניים ופואטיים לא ראויים במהלך ההיסטורי והאידאולוגי המהפכני, החותר אל עבר 5 קיום יהודי חדש ולאומי בגבולות ארץ ישראל . מינץ מבקש להציג בספרו את נקודת המבט של השירה העברית באמריקה לא מתוך חתירה אידאולוגית וניסיון היסטורי לצדק פואטי דווקא, אלא מתוך תפיסת נקודת המבט הפריפריאלית כיתרון ביקורתי . הו...  אל הספר