שירת הארכיב של גבריאל פרייל 04׀ 50 לדברי גורדינסקי, בשירתו המאוחרת פרייל משתמש, ׀ או זיכרון" ; כאמור, במצב הנוסטלגי באופן רפלקסיבי בבחינת מכשיר ספרותי 51 שדרכו הוא מבקש לכונן את הזהות הדיאספורית . אף שאדרש כאן הרבה לשיריו המוקדמים והתיכונים של פרייל וגם לשיריו בלשון יידיש, קורפוס שירתו העברית המאוחרת הוא שיעמוד בלב הדיון, בין היתר בשל אופיו המטא-פואטי וחשיבותו להבנת יצירתו המוקדמת, הארכה הפואטי שלו . מחקר זה אינו מבקש אפוא להיות מונוגרפי . הוא אינו בבחינת מחקר עקיב, כרונולוגי, ממצה וכולל של שירת פרייל, וגם אין בו ניסיון לברר כיצד מתגלמים בשירת פרייל המאפיינים הסגנוניים למיניהם — הרומנטיים, האימז'יסטיים, האינטרוספקטיביסטיים וכו' — סגנונות שכאמור השפיעו רבות על שירתו והביאו לידי התגבשות קולו הפואטי הייחודי . בירור נרחב ומעמיק מעין זה יוכל הקורא למצוא בספרה של פלדמן Modernism and Cultural Transfer . בבסיסו של מחקר זה עומד אפוא הניסיון להצביע על היבט מרכזי וחשוב בשירת פרייל שלא זכה עד כה לבחינה מעמיקה, והוא מתגלם במובהק בתקופת שירתו המאוחרת : אופייה האספני והארכיבי של שירתו וזיקתה לארכה . ...
אל הספר