על מ ק ו מו ה ה יסטו רי ש ל ר ו ס ו | 3 17 עם תחושת הביטחון בחיים ששררה בקרב הסובבים אותו ; היא הייתה ונותרה לדידו סבל שממנו ביקש להשתחרר . והוא מעולם גם לא השלים עם עצמו . הוא היה חוטא בעיני עצמו : לא כאדם טוב או רע, גם לא כמי שפה ושם עשה דבר מה רע בטעות או מתוך תועלתנות אישית שאפשר להסבירה — אלא כחוטא, יצור שמתגעגע אל הטוב ומבקשו בתשוקה לוהטת אך גורר בתוכו חלק רע, בלתי מוסבר, שממנו הוא חוזר ומבקש לשווא להשתחרר . העינוי העצמי שלא נשמע כמותו עד אז האפיל אפילו על הסטיות המטורפות שאליהן הידרדר . המחנך הגדול ביותר והאנושי ביותר של העת החדשה הניח לילדיו שלו להסתאב ; האיש שסבר, לא לגמרי בלי הצדקה, שהוא אציל רוח יותר מכל בני דורו, נשא אישה מרושעת, חסרת שאר רוח ונחותה, האמין לכל דבר רכילות מטורף מפיה ומפי אחרות, נהג בשנאה ובכפיות טובה בתגובה לכל חסד שנעשה עמו — כל אלה ודברים רבים נוספים הם ניגודים ששיגעונם כמו משרטט כמופת את דיוקנו של החוטא הנוצרי בנפילתו, בתקומתו ובנפילתו המחודשת . ושרטוט הדיוקן העצמי, שמחזור זה בחייו הוא עצם הנושא שבו הוא עוסק והשואל את כותרתו מ"וידויים" של אוגוסטינוס, נותן...
אל הספר