ג'מבטיסטה ויקו ורעיון הפילולוגיה

2 4 1 | ס פ ר ו ת , הי ס ט ו ר י ה , ה י ו ם ה א ח ר 4 כינהו "פילוסופיה של ההיסטוריה", יותר כינו אותו בכמה שמות : מישלה 6 ותלמידיו היו ודאי מעדיפים 5 כינהו "פילוסופיה של הרוח", ברייסיגקרוצ'ה "תורת ההיסטוריה", וכמה מן ההוגים החדשים — דבר מה כגון "תורת היסודות הפוליטיים" . ויקו עצמו לא השיב כלל לשאלה זו . אדרבה, הוא נתן תשובות רבות מדי ; מעולם לא נתן תשובה מקיפה וחד-משמעית, אך הציע תמיד הגדרות חדשות של כוונת חיבורו וחזר ומנה את ההיבטים ( aspetti ) שמהם יש להידרש לעבודתו . את אלה הוא אסף בפרק “Aspetti principali di questa 7 לפי פרק זה, "המדע החדש" הוא scienza” [ היבטים עיקריים של המדע הזה ] . ( 1 ) תיאור רציונלי של השפעת ההשגחה האלוהית על ההיסטוריה, una teologia civile della provvedenza [ תאולוגיה אזרחית של ההשגחה ] ; ( 2 ) filosofia dell’autorità [ פילוסופיה של הסמכות ] , שהיא פילוסופיה של היווצרות הקניין, שכן ויקו משתמש כאן במושג autorità במובן "מקור הקניין", לפי שימושו 8 ( 3 ) היסטוריה של הרעיונות האנושיים,בשנים-עשר לוחות החוק הרומי ; ובייחוד שורשיהם האירציונליים והפנטסטיים ; ( 4 ) ביק...  אל הספר