דנטה וּורגיליוס

ד נ ט ה וּ ו ר ג י לי ו ס | 5 11 אסיר תודה, בייחוד למי שהעניק לו דבר מה שברוח . זו מעין צורה של מחוות הוקרה למסורת, שמיוחדת לעמים הרומניים — מעין pietas נוסח ורגיליוס . 5 והמפגש עם המשורריםעדות לכך ב"הקומדיה" היא הסצנה עם ברונטו לטיני 6 וגם במקומות רבים אחרים בטקסט, ובראש גווידו גוויניצלי וארנו דניאל ; ובראשונה במילים שבהן הוא מקבל את פני ורגיליוס, המושיע, בפתיחת השיר . אך העדין והיפה ביותר מכל הדברים האלה הוא אולי האופן שבו הוא מנסה לשחזר מתוך מחשכי הזמנים את מושא תודתו . "הו נפש נדיבה מנטובנית" ( O anima cortese mantovana ) , פונה אליו ביאטריצ'ה, ומושג ה- cortesia , אותה מעלה נשגבה בעיני חברי "הסגנון החדש", זוכה בדמותו של ורגיליוס לפירוש החורג הרבה מן הגבולות ששרטטה לו הטרמינולוגיה של משוררי האהבה . משמעותו של המושג הוא הסגולה הפנימית, השוחרת טוב תמיד, אף שנמנע מוורגיליוס ליהנות מפרייה שכן הוא מוּדר מממלכת השמים . כל מה שהוא עושה למען דנטה, ובכך למען ממלכת האל, ניזון מן החוכמה והענווה של אותה נדיבות נאצלת ( cortesia ) , גדולת לב אוטונומית ואלטרואיסטית שאיננה מצפה לתמורה זולת תודעת המ...  אל הספר