8 | ספ ר ו ת , ה י ס ט ו ר יה, ה י ום הא ח ר היינו בוחרים כנראה בנוסח דומה : הספרות מוסבת על אפשרויות שעדיין חבויות בעבר, בהיסטוריה, והאפשרויות האלה הן לפי שיעורן טרגיות . אריך אוארבך, חוקר הספרות הנודע, בעל החיבור "מימזיס" ומחקרים בתחומי הבלשנות והספרות הרומאנית, ובהם מאמרים על דנטה, ויקו, הרדר ורוסו, שירת ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת, נולד בברלין בשנת 1892 לאב ממוצא יהודי . אך כמו אצל צעירים יהודים אחרים בני דורו בגרמניה, ליהדות במובנה ההלכתי כבר לא היה מקום בחייו וגם מבחינות אחרות לא מילאה תפקיד משמעותי בעיצוב אישיותו . הלאומיות היהודית, בוודאי זו הציונית, לא עוררה בו עניין . מסלול חייו נענה לאידאל של ה- Bildung ( השכלה ותרבות ) של החברה האזרחית בגרמניה : בשנים 1900 - 1910 למד אוארבך ב"גימנסיה הצרפתית" בעירו, ולאחר שעמד במבחני הבגרות השתלם בלימודי משפטים בברלין ובהיידלברג ( 1910 - 1913 ) . עבודת הדוקטור שלו בהנחיית קרל פון לילינטל ( Liliental ) עסקה בסוגיית הרפורמה בחוקת העונשין בגרמניה . ואולם על פי עדותו, בשנים ההן החל להתעניין בפילוסופיה, 2 ראיה לכך חבויה בדיסרטציהבתולדות האמנו...
אל הספר