יצחק ספיבקוב [ 194 ] על הא ועל דא, כשכבר נמצאתי בתוך עגלת הרכבת, זרק אליי אחד המלווים שאלה זו : 'מהי העיר שאתה מרוצה בה יותר — ביאליסטוק או אודיסה ? ' אני עניתי בעד האשנב : 'קשתה עליי מאוד הפרדה . אוהב אני את היפה האודיסאית עם הנפש הביאליסטוקאית . . . ' פעם אחת בא לבקר את אבי הדוד שלו, רבי ברוך . רבי ברוך זה, החשוב מאוד, שהיה ראוי לרבנות . גם אנוכי, אשר כבר שבתי מביאליסטוק שבפולין לאחר שירותי בצבא הרוסי שלוש שנים רצופות, הייתי בבית . תפסנו כולנו ישיבות . שתינו כוס תה ושׂחנו הרבה על כמה וכמה עסקים . לבסוף פנה הדוד הזקן לאבי : 'באתי לכאן להציע שידוך נאה לבנך ליצחק . הינה הוא כאן עימדנו . הלא כבר שילם את חובו למלכות . הוא בן עשרים וחמש . מה ימתין עוד ? יש לבנות בית ולהיכנס אל החיים לפי המנהג כמו כל יהודי הגון' . אבי שאל : 'ואיזהו האב של הנערה ? מה טיבו ? ומהי הנערה ? ' וענה הדוד : 'הוא אדם משלנו, מן המשפחה, מאוד קרוב הוא לנו, הדוד שלך, אחי, שמואל . והבתולה היא חיה לאה שאתה מכיר אותה יפה' . אני פרצתי בשחוק ואמרתי : 'השידוך כבר נעשה . קמחא טחינא טחנת, דודנו . קשור אני בחיה לאה ובטרם יצאתי ל...
אל הספר