שאלה ואי פתרונה – גנסין קורא את שסטוב

יצירה יש מאין – הערה על אורי ניסן גנסין [ 17 ] חיצוני ופנימי . האפיון החיצוני קשור באופיים ׳הטפילי׳ ובחוסר המנוחה שלהם : לייבסקי, הוא ׳טפיל׳ כמו כל גיבורי צ׳כוב . הוא אינו עושה מאומה ולא יודע לעשות שום דבר, לא רוצה אפילו . הוא חי למחצה על חשבון מישהו אחר, נכנס לחובות, מפתה נשים וכו׳ . מצבו קשה מנשוא . [ . . . ] הוא מרגיש תמיד שהוא מוכן 18 לרוץ בלי להסתכל אחורה, לא משנה לאן . דברים אלה היו יכולים להיכתב באותה מידה על גיבוריו ׳הטפילים׳ וחסרי המעש של גנסין . דן מירון אמר על גיבוריו המאוחרים של גנסין כי הם חיים ׳בלי שינסו להרוויח את לחם יומם . הם חיים בבתיהם של אחרים ועל חשבונם׳, כמו אוריאל אפרת בסיפור ׳בטרם׳, החי אצל אישה אוקראינית מבוגרת שמאכילה אותו והוא גומל לה בסיפוק תשוקותיה, וכמו גיבוריו האחרים שמקור 19 כמו הגיבור הצ׳כובי, שלדברי שסטוב פרנסתם לרוב אינו ידוע . ׳מרגיש תמיד שהוא מוכן לרוץ בלי להסתכל אחורה, לא משנה לאן׳, גם הגיבור הגנסני מצוי בתחושה תמידית של רצון לברוח מהמקום שהוא נמצא בו . מירון כותב על גיבור ׳בטרם׳ : ׳אוריאל איננו נודד, שמגמת פניו לעבר דבר-מה . הוא נודד-בורח, שאמנותו...  אל הספר