פרק שישי: ׳אנשי המרתף׳ – ברנר ובני דורו

׳אנשי המרתף׳ – ברנר ובני דורו [ 1 ] העומדים מחוץ לכל סביבה, השרויים בתוך בדידות ודלות, הרואים את החיים ואת נשמתם מתוך אספקלריה משונה . והפסיכולוגיה של האנשים האלה, העשירה, המיוחדת במינה, הנוחה להתחלף, הייתה למרכז היצירה בספרותינו 1 הצעירה . ׳בעל-מחשבות׳ סבור אפוא כי ברנר, ועימו שופמן, אנכי ואחרים, הם מייצגיו של דור המושפע ביצירותיו במובן עמוק מן האישיות של ׳אותו מין בן אדם הנקרא בספרות הרוסית ״אדם מן המרתף״׳ . קוראי התקופה לא היו זקוקים למילים נוספות כדי להבין את הקשר אל ספרו של שסטוב, ׳דוסטויבסקי וניטשה : הפילוסופיה ואולם כעבור עשורים אחדים, כך נדמה, של הטרגדיה׳ ( 190 ) . הקישור הברור כבר נעלם מעיניהם של חוקרי הספרות . גם מי שכתבו על הזיקה של ברנר ושל התרבות העברית הצעירה לדוסטויבסקי ולניטשה לא הזכירו יצירה זו של שסטוב, שהייתה 3 כה מרכזית והשפיעה על הדור ההוא . 1 בעל מחשבות, אנשי המרתף, עמ׳ – 3 . גם ד״א פרידמאן, במאמר ביקורת על יצירתו של ברנר, מכנה את ברנר ׳איש המרתף׳ ושואל מוטיבים רבים משסטוב . ראו פרידמאן, י . ח ברנר וגיבוריו . לימים תיאר גם הלל צייטלין את ברנר כ׳איש המרתף׳, ואף הוא...  אל הספר