המודל האסתטי | 111 התוגה׳, לתפקידה של תופעת הראשית בכינון הזמן ההיסטורי : ״בכל תופעת ראשית נקבעת הצורה שהאידיאה מתעמתת בה, בכל פעם מחדש, עם העולם ההיסטורי, עד שהיא מושגת במלואה בכּוליוּת של ההיסטוריה שלה״ . 30 באופן זה, כל תופעת ראשית נהיית מרכז של יחידת מוּבָנוּת היסטורית עם הווה, עבר ועתיד משלה . אם לחזור על דוגמה שבנימין מביא בסוף ׳מחזה התוגה׳, את הבארוק אפשר להבין כעָבָר של תופעת ראשית שהאקספרסיוניזם הוא ההווה שלה, ושהעתיד שלה — שכמו העתיד של כל יצירת אמנות אינו אפשרי לחיזוי — ייקבּע על פי מגוון הפירושים המחודשים של אותה ״אידיאה״ בראשיתית שהתגלמה בשעתה גם בבארוק וגם באקספרסיוניזם . סביב שלל תופעות הראשית מתהוות אפוא, כמו גלקסיות, היסטוריות נבדלות, אוטונומִיות ובלתי אפשריות לסכימה . אפשר ודאי לתהות אם אין סתירה בין הרעיון הזה, של היסטוריה מפוצלת לרסיסים המתמרדת נגד כל סינתזה, לבין התפיסה הטלאולוגית של ההיסטוריה כהגשמה הדרגתית של כל הפוטנציאלים החקוקים כביכול בתוכנית הראשיתית שלה . ואכן המתח הזה, המרומז כבר בספר על מחזה התוגה, ינוסח באופן שיטתי רק בהמשך, ב׳פרויקט הפסאז׳ים׳ ובייחוד ב׳...
אל הספר