פרוזה כקינה

פרק שלישי : אומן | 153 | באמצע הלילה ואמרו לו שלא אחיה עד הבוקר, וצריך להכין את הלוויה" . 9 הראשון בהם פותח את הקובץ האחרון פרי עטה, ואילו השני — סוגר אותו . דרך הטקסט החותם את הקובץ, "אגדת הכינור האבוד", חוזרת הנדל אל חיפה, עיר ילדותה ונעוריה, ואל המלחמה שפרצה בה ולאחריה דבר לא נותר כשהיה . חותם האסון הפרטי שהנדל מוסיפה לראות בפניו של בנה ( "הוא כמובן קיבל באותו לילה הרבה שערות לבנות, ועד היום, כשאני רואה אותו, אני רואה שהמחלה שלי עוד מונחת לו על הפנים" ) מוטבע בנובלה, המייצרת זיקה בין הפרטי לציבורי ובין ביוגרפיה אישית לקולקטיבית . המספרת, בת דמותה של הנדל, מתגוררת בבת גלים, מן השכונות הוותיקות של חיפה, שנוסדה בשנת 1921 , שנת לידתה של הנדל . לעומת שכונת נשר הסמוכה לחיפה, שבה התגוררה הנדל עם הוריה לאחר עלייתם ארצה בשנות השלושים, דווקא בת גלים משחקת בנובלה תפקיד מרכזי, בין השאר בזכות קרבתה לעיר התחתית של חיפה שהתאפיינה בדו-קיום בין יהודים לערבים . הטקסט נעשה מרחב של עדות הנמסרת מפי הילדה שבגרה . הנדל מבקשת אפוא ביטוי למה שאין-לבטא-במילים ומזקקת אופן ייחודי של ייצוג מתוך קרבה למדיום המוז...  אל הספר
מוסד ביאליק