פוליפוניה וכפייה

פרק שלישי : אומן | 149 | בשפה הפואטית הנותנת דרור לפנטזיות או לדחפים המתפרצים מבעד למנגנוני צנזורה, השהיה או הדחקה . 1 בהדגשת היסוד המוזיקלי של הסדר הסמיוטי קריאותיה של קריסטבה עוקבות אחר החריגה של השפה המילולית בכלל, והשפה הפואטית בפרט, מתפקידה הסימבולי . ברגעים אלה הטקסט הופך מוזיקלי להפליא ; ועם זאת, המוזיקליזציה של הטקסט איננה מרוקנת אותו ממשמעות . 2 מה מתרחש אפוא ברגע הנסיגה מן המילה ? כיצד אפשר להגדיר את המוזיקליות של טקסט פואטי ? מבחינה טכנית אפשר להצביע על הפרה של התקינות הלשונית . מדובר, למשל, בחזרות על מילים וחלקי משפטים או, לחלופין, בקטיעה ובפיצול של מילים להברות באופן הפוגע בכללי הפיסוק והתחביר המקובלים . הריתמוס והמצלול מתפרצים אל פני השטח של לשון הספרות וחדלים להיות משועבדים לקונבנציה מוסכמת של משמעות . בתוך כך הם פועלים כנגד מעשה דיבור המיוסד על מטענים סמנטיים יציבים . קריסטבה מכנה את מכלול התופעות הללו "פולילוג" . 3 מכאן ואילך היא רותמת את התזה הפולילוגית לדיון אתי ופוליטי באפשרויות הפעולה וההגדרה העצמית של פרטים או קבוצות המורחקים ממרכזי הכוח של החברה . בחיבור "זמן הנש...  אל הספר