נבואה דודקפונית

פרק שני : נביא | 119 | לאורך זמן . בתמונה האחרונה של המערכה השנייה מתעצמת הדילמה סביב שאלת הייצוג . בניגוד למערכה הראשונה, כעת מקיימים האחים דיאלוג של ממש . אהרן מסביר כי אהבת העם בראש מעייניו, משה מסביר כי הרעיון של האל ( המונותאיסטי ) הוא שעומד לנגד עיניו, וכי הרעיון נמצא מעל למילה ולדימוי גם יחד . לנוכח לוחות הברית שמשה מציג בפניו משיב אהרן כי גם הם מבוססים על דימוי . לשמע הדברים מנפץ משה את הלוחות . השברים, שאינם ניתנים לאיחוי בשלם אחדותי, חוברים ומהדהדים את הפער או את החסר בשפתו של המגמגם . המערכה מסתיימת בזעקתו / קינתו של משה : O Wort, du Wort, das mir fehlt ! הדימוי ( Bild ) שסיפק אהרן — ששימש פה למשה הלוקה בדיבורו — מוצג, כאמור, כשקרי ( falsch ) , מזייף, ומכאן כישלונו של הפרויקט כולו . בכך נשללת האפשרות של תיווך מדויק ומזוקק, כלומר אופן של ייצוג או מסירה שאינם מבוססים על דימוי חזותי או על מושג שפוגמים ברעיון או מעוותים אותו : מֹשֶׁה : אֱלוֹהַּ לֹא-נִמְשָׁל ! מַחֲשָׁבָה רַבַּת-פָּנִים שֶׁאֵין לָשׁוֹן לְהַבִּיעָהּ ! הַאִם תַּתִּיר כָּךְ לְפָרְשְׁךָ ? הַחַיָּב אַהֲרֹן, וְהוּא לִי-...  אל הספר