לקרוא את הקולות — פואטיקה מוזיקלית בין גרמנית לעברית | 92 | לגרמניה עם תום המלחמה והוסיף ללמד באוניברסיטה של פרנקפורט עד מותו בשנת 1969 . אדורנו נדרש ליצירות מוזיקליות שהלחינו מלחיני התקופה הקלסית ( בטהובן ) והרומנטית ( וגנר ) , ולא פחות מכך המודרנית ( מאהלר, שנברג, סטרווינסקי ) . בהאזנה ליצירה המוזיקלית זיהה אדורנו אפשרות נדירה לביקורת החברה, על המתחים והסתירות הטמונים בה . ההידרשות לשאלת הזיקה בין מסורת לאוונגרד והאופן שבו ניסח את היחסים בין השפה המילולית למוזיקה, ובכלל זה את מאפייניה של "המילה הזרה" ( Fremdwort ) , מציעים כלים פוריים לבחינת המופעים של המוזיקה בספרות היהודית המודרנית . ביטוי למתח בין היסוד המוזיקלי לפואטי במרחב היהודי הגרמני נמצא לאדורנו ביצירתו של ארנולד שנברג . באופרה ״משה ואהרן״, שהולחנה בשנים 1930 – 1932 לפי שיטת הלחנה מהפכנית, שנברג חוזר אל שאלת הנבואה . האופרה משחזרת את העימות שעליו מדווח המספר המקראי בין משה, נביא שלשונו כבדה, לאהרן אחיו, שלשונו רהוטה . בכך שנברג חוזר אל רגע לידתה של היהדות, דת האל היחיד האוסר על עשיית פסל ותמונה . שאלת החוק הדתי ( איסור התמונ...
אל הספר